#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לח. 1 במה אמר רב שמואל בר יצחק שאין בו משום בישולי גוים?	בסורא מתנו שאמר כל שנאכל כמות שהוא חי, בפומפדיתא אמרו שאמר כל שאינו עולה על שולחן מלכים ללפת בו את הפת, איכא בינייהו דגים קטנים וארדי ודייסא.	עבודה זרה לח.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לח. 2 דגים מלוחים קטנים האם יש בהם משום בישולי גוים, יוצאים בהם בעירובי תבשילין, ומה הדין אם עשה מהם כסא דהרסנא?	"אין בהם משום ביושלי גוים (שנאכלים כמות שהם חיים משום מילחם) ובכל זאת אם צלה אותם גוי סומך עליהם ישראל משום עירובי תבשילין.<p dir=""rtl"">אם עשה מהם כסא דהרסנא אסור, דקמחא עיקר.</p>"	עבודה זרה לח.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לח. 3 גוי וישראל שהדליקו אש באגם מה דין הדגים ששם ומדוע?	"רב ברונא בשם רב אסר את הדגים באגם אם לא ניכר מה טהור ומה טמא ואין חילוק אם הצית ישראל או גוי {והמעשה שהיה היה בגוי}.<p dir=""rtl"">אם ניכר אם הוא דג טהור אינו נאסר משום בישולי גוים אפ' הדליק גוי, שלא התכוין לשם בישול.</p>"	עבודה זרה לח.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לח. 4 גוי שחרך את הראש (כדי להפשיט את העור ונצלה האוזן) ישראל שקבר דלעת בתנור והגוי זרק לתוכו יתד עץ והדליק האם הדלעת נאסרת ומדוע?	אם הגוי לא התכוין לבישול חידש ר' יוחנן שאין בזה משום בישולי גוים, לכן אם חרך מותר. כיוצא בזה בדלעת מותר ולא אומרים שהתכוין לבישולי מנא אלא כוונתו לשרורי מנא (אבל אם כוונתו היתה לבישול דבר אחד, אף שלא התכוין לדלעת היא היתה נאסרת).	עבודה זרה לח.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לח. 5 הניח ישראל בשר ע&quot;ג גחלים ובא גוי והיפך בו, הניח גוי והיפך ישראל, האם מותר ומדוע?	"הניח ישראל והיפך גוי - אם בלא היפוכו לא היה מתבשל אסור, אם היה מתבשל אלא שהוא קירב בישולו מותר, דקירובא בישולא לאו מילתא.<p dir=""rtl"">הניח גוי וגמר ישראל - מותר ואפ' רק היפך, ק&quot;ו אם כשגמר הגוי מותר ק&quot;ו כשגמר ישראל. </p><p dir=""rtl"">(ואף דהישראל רק קירב בישולו - לחומרא לא אמרינן קירובא בשולא לאו מילתא, ולעיל לא אמרינן שנסמוך על מעשה הישראל בתחילה כמקרב בישול - שכל קירוב שאם לא היו עושים עוד פעולה לא היה מתבשל לא חשיב קירוב &lt;ר&quot;ן&gt;)</p>"	עבודה זרה לח.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לח. 6 גוי שנטל תבשיל שהניח ישראל והדיחו בדיקולא והחזירו לאש האם נאסר?	"אם הוא כבר מבושל כמאכל בן דורסאי לא נאסר דאחר מאכל בן דורסאי אין איסור בישולי עכו&quot;ם (אבל בפחות ממאכל בן דורסאי אסור).<p dir=""rtl"">(להיפך מאכל שבישל גוי כמאכל בן דורסאי וחזר ישראל ובשלו כל צרכו - הר&quot;ח אסר והרא&quot;ש התיר, השו&quot;ע נקט להקל רק בשעת הדחק מרובה והרמ&quot;א התיר בכל ענין.)</p>"	עבודה זרה לח.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לח: 1 באפית הפת מה יעשה ע&quot;י הישראל ולא יאסר משום פת עכו&quot;ם (ומה הדין בשאר תבשילים)?	"אם הישראל עשה אחת ממלאכות הפת או אפה את הפת או הסיק את התנור או חיתה בגחלים מותר.<p dir=""rtl"">(נחלקו הראשונים בשאר דברים אם מועיל הסקת התנור שי&quot;א שרק בפת שמלאכת הסקתו היא מלאכה חשובה, ויש מתירים בכל תבשיל, השו&quot;ע נקט שלא מועיל והרמ&quot;א נקט להתיר)</p>"	עבודה זרה לח:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לח: 2 דג מליח וביצה צלויה האם אסורים משום בישולי גוים וכיצד הלכה?	"דג מליח (שאינו מבושל) חזקיה שרי ור' יוחנן אסר, ביצה צלויה (שיש לו קליפה ואין הגוי נוגע בו) בר קפרא שרי ור' יוחנן אסר. כי אתא רב דימי אמר אחד דג מליח ואחד ביצה צלויה חזקיה ובר קפרא שרו ורבי יוחנן אסר.<p dir=""rtl"">ר' חיא פרואה פסק לבי ריש גלותא שאין דבריו של אחד במקום שנים ומותר, ורב זביד אמר שלא ישמעו לו שאביי אמר שהלכתא כוותיה דר' יוחנן [והרגהו].</p>"	עבודה זרה לח:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לח: 3 הקפריסין והקפלוטות (נאכלים כמות שהם חיים) והמטליא (שורים אותו במים) והחמין והקליות (אינם משתנים ע&quot;י האור) האם מותרים?	כולם מותרים.	עבודה זרה לח:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לח: 4 דבר שנתבשל ביורה של גוים האם הוא נאסר?	"חד תנא סבר נותן טעם לפגם אסור, לכן אם פתחו גדול אסור אבל אם פתחו קטן שא&quot;א להכניס בו ראש של ציפור דרור מותר.<p dir=""rtl"">חד תנא סובר נותן טעם לפגם מותר ותמיד התבשיל מותר, והכי פסק רב ספרא בסוגיתנו.</p>"	עבודה זרה לח:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לח: 5 תמרים שגוי בשלם האם נאסרים (דבר שנאכל כמות שהוא חי ע&quot;י הדחק האם נאסר)?	מרים ודאי אסורים שאינם נאכלים חיים, מתוקים שנאכלים חיים ודאי מותרים, מציעאי (שנאכלים חיים ע&quot;י הדחק) לוי אסר.	עבודה זרה לח:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לח: 6 שתיתאה (תבשיל הנעשה מקמח קליות שייבשן בתנור) של גוים האם נאסר ומדוע?	"א&quot;ד מחטים ושעורים ודאי מותרים (שהם מתוקים ואינו נותן בהם חומץ), בטלפחי (של עדשים) אם יש בו חומץ ודאי נאסר, במים נחלקו רב התיר ואבוה דשמואל ולוי אסרו שגוזרים מים אטו חומץ.<p dir=""rtl"">א&quot;ד טלפחי אפ' במים לכו&quot;ע אסור שגוזרים משום בחומץ, נחלקו בחיטים ושעורים אם גוזרים.</p><p dir=""rtl"">השתא הוא דקא מפקי צני צני לשוקי דנהרדעא ולית דחייש להא דאבוה דשמואל ולוי.</p>"	עבודה זרה לח:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לח: 8 כבשים שדרכן ליתן בתוכן יין ובידוע שיש בתוכן יין האם נאסרים אף בהנאה או רק באכילה?	"אם דרכן ליתן בתוכם יין אבל אין ידוע בודאות - לא אסרו בהנאה אלא באכילה.<p dir=""rtl"">בידוע שיש בתוכם יין - חזקיה אמר אסור בהנאה, כיון שהיין ניתן למיתוקי טעמא, ואינו דומה למוריס שהתירו חכמים שאינו אלא להעביר את הזוהמא. ר' יוחנן התיר בהנאה&nbsp;&nbsp;כיון שלא ידוע ממשו, ואף ר&quot;מ שאסר מוריס בהנאה זה משום שממשו ידוע.</p>"	עבודה זרה לח:		
